יום שני, 26 במרץ 2018

במקום אל תגידו לא ידענו


                                    במקום לדכא דברו
                                             מאת: עמוס גבירץ
   בשנות השמונים הייתי בין יוזמי הקמת ארגון של פלסטינים וישראלים למען אי-אלימות. רצינו להכניס את רעיונות אי-האלימות לסכסוך בין עמינו. קיווינו שבעזרת אי-האלימות נוכל לתרום את חלקנו לסיום הסכסוך ולשלום, ואם לא זה, הרי שנוכל לפחות להפחית את הקורבנות שהוא גובה.
   בדיוק באותו זמן דר' מוברק עוואד, פלסטיני החי בארה"ב, כתב מאמר גדול בו קרא למאבק אי-אלימות של הפלסטינים נגד הכיבוש הישראלי ובעקבותיו הקים את המרכז הפלסטיני ללימודי אי-אלימות, במזרח ירושלים. כמובן שהוא הפך לדמות מרכזית בארגון שהקמנו ובפעולותיו. גירוש מוברק עוואד ב-1988 מהארץ פגע קשות בארגון וכעבור כמה שנים הוא חדל מפעילות.
לשמחתי רעיון אי-האלימות קנה לו אחיזה בחלקים שונים של החברה הפלסטינית, ולאורך השנים ראינו יוזמות חשובות מאוד של מאבקים לא-אלימים מהצד הפלסטיני. למשל, ספינת השיבה, באינתיפאדה הראשונה היו פעולות אי-אלימות רבות, הפגנות לא-אלימות נגד מכשול ההפרדה, הקריאה להחרמות על מוצרים ישראלים המיוצרים בהתנחלויות (BDS), או פעילויות אחרות הקשורות בכיבוש. חשוב לציין, שהנשיא הפלסטיני אבו מאזן, הוא תומך נלהב במאבק עממי לא אלים ומתנגד לפעילות אלימה נגד ישראל.
   מול הפעילות הלא-אלימה מהצד הפלסטיני, חשוב לציין את יוזמות אי-האלימות מהצד הישראלי. כאן יש סוג אחר של אי-אלימות: אני קורא לה: "אי-אלימות מונעת". סרבני השירות בצבא – אם פציפיסטים או סרבני הכיבוש – עושים פעולת אי-אלימות מונעת. כך גם המחרימים תוצרת התנחלויות, או מסרבים לעבוד בהן, עושים פעילות של אי-אלימות מונעת.
   חשוב להזכיר את פעילי אי-האלימות מחו"ל, הבאים – כצד שלישי, שאין לו אויבים בסכסוך -  לתת הגנה לא-אלימה לפלסטינים מפני מתנחלים וחיילים, ובכך מעודדים פלסטינים לפנות לדרך אי-האלימות.
   אי-אלימות מאפשרת פעילות משותפת של פלסטינים וישראלים במאבק נגד הכיבוש. מסיק הזיתים, נטיעת זיתים, בניית בתים מחדש, והפגנות משותפות, הם כמה מהדוגמאות לשיתוף פעולה של ישראלים ופלסטינים בדרך לא-אלימה.
   לצערי עד היום כל הפעילות הזאת לא הגיעה למימדים היכולים לשנות מציאות. הרי אנחנו רוצים ליצור תהליך של "הסלמה של אי-אלימות" תהליך בו פעילות לא-אלימה של כל צד בסכסוך תעודד את הצד השני לנטוש את האלימות ולעבור לאי-אלימות, עד שנגיע לשלום המיוחל.
   בהקשר הזה אני שמח לשמוע על היוזמה שיוצאת מעזה לפעילות לא-אלימה למען זכות השיבה ולהסרת המצור על עזה. אם הם יצליחו להביא עשרות אלפי פליטים, שבאופן לא-אלים יתחילו לצעוד לעבר כפריהם בעבר, הרי שאולי יצליחו סוף סוף להפוך את המאבק הלא-אלים למאבק המוביל של החברה הפלסטינית, תוך דחיקת האלימות אל מחוץ ללגיטימיות בחברתם. זאת תהייה בשורה לכולנו. ללא קשר אם מסכימים לדרישותיהם או לא, השאיפה של כולנו – כך אני מקווה -  היא לחדול מההרג ההדדי בין עמינו ולמצוא את הדרך לפתור את הבעיות בינינו ללא אלימות.
   לנו אזרחי ישראל יש אינטרס ביטחוני בשינוי שמאבק לא-אלים יכניס לקונפליקט בינינו, כך הרי יפסקו הפיגועים הרצחניים נגד ישראלים. לצערי לא כך הדבר לגבי ממשלת הימין של ישראל. לגביה הכיבוש והרחבת הטריטוריה של ישראל, חשובים מביטחוננו. לכן, אני חושש, במקום לפנות לדרך המשא ומתן אתם, היא תעשה דמוניזציה של המאבק הלא-אלים הפלסטיני ותשלח את צה"ל לדכאו בכוח.
   אני מקווה שיהיו מספיק ישראלים, שידרשו מממשלתנו, לשם שינוי: מול אי-אלימות פלסטינית, הימנעו מדיכוי אלים. במקום לדכא, דברו אתם!    
    
  

יום שני, 19 במרץ 2018

593 - השמדת גידולי תבואות של בדואים בנגב


   ביום רביעי, 14.3.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים וקבלן וחרשו כמה מאות דונם של גידולי תבואות בכפר הבדואי ביר הדג' (ליד רביבים) שבנגב.

593 - שוטרי מג"ב תקפו צוות רפואי


   ביום שני, 12.3.18, סטודנטים פלסטינים הפגינו ליד אל בירה (בכביש המוביל למחנה עופר), במחאה על מעצר סטודנט בידי מסתערבים באוניברסיטת ביר זית. בעימות עם שוטרי מג"ב נפצעו 17 מפגינים. צוות אמבולנס הותקף בידי שוטרי מג"ב כאשר ניסו לטפל בשניים מהפצועים.

יום שני, 12 במרץ 2018

592 - השמדת גידולי תבואת של בדואים


   בימים שלישי ורביעי, 6-7.3.18, הגיעו נציגי הממשלה, מלווים בשוטרים וקבלן והשמידו גידולי תבואות של בדואים בנגב. הם השמידו כ-1500 דונם ליד כסייפה וליד ערוער.

592 - המשטרה עצרה מתלונן נגד פשיעת מתנחלים


   בבקעת הירדן שבגדה המערבית, מתנחלים מרבים לגרש רועים פלסטינים משדות המרעה שלהם.
   ביום שליש, 6.3.18, מתנחלים מאום זוקא, שבצפון הבקעה, החלו לגרש רועים פלסטינים מהמרעה. גיא הירשפלד מ"תעיוש", צלצל למשטרה וביקש שיעצרו את התוקפים. במקום לעצור את הפורעים, השוטרים עצרו את גיא באשמת קריאת שווא. הוא שוחרר כעבור כמה שעות, והטילו עליו צוו איסור כניסה לשטח לחמישה ימים והחרימו את הפלפון שלו.

יום שני, 5 במרץ 2018

591 - השמדת גידולי תבואות של בדואים בנגב


   מיום ראשון עד יום חמישי 25.2.18 עד 1.3, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים ובעזרת קבלן שהביא 14 טרקטורים, חרשו והרסו אלפי דונמים, גידולי תבואות, של בדואים בנגב. הם החלו בא-סר, ליד כלא באר שבע, המשיכו בוואדי אל נעם, המשיכו באבו קרינת, ליד ערערה, וסיימו בוואדי א-משאש, ליד עיר הבה"דים.

591 - צה"ל מפקיע אדמות


   ביום שלישי 27.2.18, מועצת הכפר הפלסטיני בורין, קיבלה צוו הפקעה ל-24 דונם, הנמצאים באזור B של הכפר. המטרה, לסלול כביש נוסף להתנחלות הר ברכה.

יום חמישי, 1 במרץ 2018


                                                  שערורייה
                                                 מאת: עמוס גבירץ
   כאשר תופסים שודדים, מקובל לעצרם להביאם למשפט ולשלוח אותם לכלא בהתאם לחומרת מעשיהם ומחייבים אותם בפיצויים לקורבנם. לא כך הדבר בישראל, כאשר השודדים הם מתנחלים השודדים אדמות מפלסטינים ובונים עליהן את בתיהם או מגדלים עליהן גידולים חקלאיים. אלה זוכים לתנאים מיוחדים, ואם מכריחים את המדינה לפעול לפי החוק בעניינם, הם מקבלים פיצויים!
   לצערי המציאות השערורייתית הזאת היא חלק מהותי של ההשחתה, שהכיבוש גורם לחברה הישראלית. הרי את שוד הקרקעות החלה מדינת ישראל כאשר בחרה להתחיל בתהליך של הרחבת הטריטוריה שלה, לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. ממשלת ישראל שלחה את צה"ל לבצע מדיניות העומדת בניגוד לאתיקה של לחימה; בניגוד למוסר; ובניגוד לחוק הבינלאומי. לצד שוד הקרקעות, החלו בהקמת התנחלויות, בשוד המים, בהריסות בתים ואפילו בגרושים. כל זאת תוך ניסיון לשקר לעולם ולנו, כאילו הכול למען ביטחוננו. רק ממשלות הימין החלו לומר חלקית, את האמת, שרצונן בסיפוח השטחים הכבושים, תוך שהן ממשיכות לשקר, כאילו רצונן בפתרון שתי המדינות למען השלום.
    לשקר המדיני מצטרף השקר החוקי. כאשר הובאה שאלת חוקיותן של ההתנחלויות בשטחים הכבושים לפתחו של בג"ץ, קבע זה, שהעניין אינו שפיט, מכיוון שמדובר במדיניות ממשלתית. ואני לתומי חשבתי שזה בדיוק תפקידו של בג"ץ: לבקר את מעשי הממשלה. והרי אלה להבנתי, נובעים ממדיניות הממשלה בעניינים שונים...
   כמו הרבה תחומים בישראל גם כאן יש הפרטה. מה שעושה המדינה, עושים מתנחלים באופן פרטי. הם מקימים התנחלויות ביוזמתם. אלה כמובן אינן חוקיות, אבל לאחר זמן מקבלות אישור ממשלתי, שהוא כשלעצמו הפרה של החוק הבינלאומי. אנחנו רואים זאת במיוחד במאחזים הלא מורשים. ניקח את הסיפור השערורייתי של המאחז הלא מורשה, נתיב האבות. זה התחיל בכך שמתנחלים מנעו מבעלי הקרקע הפלסטינים (מאל חאדר) לעבד את אדמותיהם שהיו מעובדות לפני כן. לאחר מכן ב-2001 הם החלו בהצבת קרוואנים בשטח. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל המבנים שהמתנחלים הקימו במאחז. כאן החלה הבעיה. לא דאגו לבצעם ולהוציא את השודדים מהמקום וכמובן לא חלמו להביאם למשפט ולהענישם בהתאם. הרי גם עניין אכיפת החוק, הוא שאלה של מדיניות. וכך נאלצו בעלי האדמות בשיתוף שלום עכשיו לפנות לבג"צ (ב-2008), כדי שזה יורה למדינה לבצע את חובתה, להרוס את המאחז ולהשיב את הגזלה לבעליה. אפילו התובעים לא חולמים על כך שהשודדים יישלחו לכלא ויחויבו לשלם פיצויים לקורבנותיהם. הרי מדובר במתנחלים שבסך הכול עשו הפרטה למדיניות ממשלת ישראל.
   כאן מתחילה השערורייה הגדולה מכולן, ממשלת ישראל במקום לפנות מייד את השודדים מהמאחז ולהעמידם לדין על מעשיהם, מציע להם פיצויי ענק ומקום חלופי, בו מעשה הפשע של הקמת התנחלות בשטחים הכבושים, יהיה משותף לה ולשודדים! הרי כבר עשו זאת בעבר.
   אז כן, הכיבוש משחית והשחית. לא נראה את התנועה לאיכות השלטון נאבקת נגד השחיתות הממוסדת הזאת. לא נראה מחאה עממית נגד השערורייה המתמשכת הזאת. ואותם מעטים שעדיין מזדעזעים מההתנהגות השערורייתית הזאת מכונים אצלנו, שמאל קיצוני ובוגדים...