המשת"פים של החמאס

   הייתי בהפגנה בה נרצח ראש הממשלה רבין. בהגיעי להפגנה, ראיתי כוחות ביטחון רבים שהקיפו את האזור. בתמימותי חשבתי, שהם שם כדי למנוע פיגוע נקם של הג'יהאד האסלאמי, בעקבות חיסול מנהיגם, שקקי, שבוע קודם לכן במלטה. זה היה משת"פ ישראלי של הג'יהאד האסלאמי, שביצע את העבודה ורצח את ראש הממשלה.
   אני נזכר בדברים כל פעם שאני בא להפגנות המחאה נגד המלחמה ולמען השלום שאנו עורכים בזמן האחרון. מה שרקטות החמאס אינן מצליחות לעשות לנו, אזרחי ישראל, מנסים לעשות המשת"פים של החמאס המנסים לעשות שפטים בישראלים, שכל "פשעם", שהם נחרדים מההרג והשכול, ודורשים להפסיקם, בדרך השלום.

נקודת הפרדוקס של הימין

   אחת מהטכניקות המקובלות בוויכוחים היא הקצנת העמדה של היריב והבאתה לפרדוקס שבו היא פועלת נגד עצמה. אנו רואים זאת בוויכוח המתנהל בחברה הישראלית בין תומכי ארץ ישראל הגדולה לתומכי השלום. הראשונים טוענים: מדוע רק להחזיר את השטחים שנכבשו ב-1967? תחזירו גם את תל אביב, חיפה וכו'. האחרונים אומרים: אם תספחו את כל השטחים הכבושים, הרי שבמהרה יהיה רוב ערבי בארץ שיחסל את החזון הציוני למדינה יהודית.
   בהתקפותיהם האלימות של אנשי הימין הקיצוני כנגד פלסטינים אזרחי ישראל ויהודים מהשמאל, אנו רואים כיצד הימין הקיצוני מביא את תפיסת הלאומיות והביטחון של הימין לנקודת הפרדוקס שלה. כעת, אם למזלך הרע אתה פלסטיני, או שמאלני הנחרד לנוכח ההרג ההדדי ומאמין שרק שלום יבטיח את חיינו ואת קיומנו, הרי שאינך יודע ממה לפחד יותר, מהטילים ומהמנהרות של החמאס או מ"הפטריוטים" שתוקפים שמאלנים ואזרחים פלסטינים של ישראל.
   דווקא ממשלה ימנית חייבת להילחם בתופעה שמביאה את דרכה לנקודת הפרדוקס שלה.