יום שישי, 27 באפריל 2012

על פשעי מלחמה ונאמנות

על פשעי מלחמה ונאמנות
מאת: עמוס גבירץ

   התופעה הזאת מוכרת. אדם העובד במקום מסוים מגלה מקרה שחיתות של מישהו מהעובדים. הוא פונה אל הממונים ומדווח להם. אם הממונים, אליהם פנה, מורחים את העניין ומאפשרים למעשי השחיתות להימשך, פונה העובד הנאמן לגורמים חיצוניים, כמו למשטרה או לעיתונות, בתקווה שהמשטרה תחקור ותפסיק את מעשי השחיתות, או שהעיתונות תפרסם את דבר השחיתות ותגרום ללחץ על הממונים במקום העבודה לפעול להפסקת השחיתות.
   בדרך כלל תגובת הציבור כלפי חושף השחיתות היא מאוד חיובית. מעשי השחיתות פוגעים בציבור הרחב ובפרטים רבים בתוכו. לכן המלחמה בשחיתות היא חלק מהמלחמה בפשע. אבל פה מתגלה תופעה מדהימה: מרבית העובדים האחרים באותו מקום עבודה רואים בחושף השחיתות בוגד! הוא הוציא עניינים פנימיים של מקום עבודתו החוצה. העובדה שניסה להביא את הממונים לפעול להפסקת השחיתות לא עוזר לו. שוב ושוב, בהרבה מקרים אנו רואים שחושפי השחיתות, בסופו של דבר מאבדים את מקום עבודתם.
   תופעה מאוד דומה מתרחשת בימים אלה בארץ בתחום זכויות האדם. אחרי אין ספור פניות של אנשי "יש גבול", של "הוועד נגד הריסת בתים" ועוד ארגוני זכויות אדם וארגוני שלום לכל הרשויות האפשריות בישראל, כולל אל הציבור הישראלי בכללו, בתלונה שכוחות הביטחון, בחסות המלחמה בטרור, עושים פעולות הנוגדות את האתיקה של הלחימה, את החוק הישראלי ואת החוק הבינלאומי. אחרי שראינו כי המשטרה, רשויות הצבא, היועץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט לא נתנו מענה לטענותינו, פנינו לגורמים בחו"ל. פנינו אליהם בנושאים של הפרות בוטות של זכויות האדם. וזאת לדעת: כבר שנים שענייני זכויות האדם הפכו לאוניברסליים. אלה נושאים שכל אחד רשאי להתערב בענייניהן של מדינות אחרות. עדיין זכורה לנו התערבותה של ישראל ורבים מאזרחיה בענייני זכויות האדם של יהודים בבריה"מ. ישראל מתערבת כל פעם שנראה לה שזכויות אדם של יהודים נפגעות בידי ארצותיהם – ובצדק. זכויות אדם הן מחוץ לסוברניות של הממשלות, הן עניין אוניברסלי! וטוב שכך.
   עכשיו אומרים לנו שאנחנו בוגדים, שאנחנו פועלים נגד מדינת ישראל. הגדיל לעשות ח"כ יובל שטייניץ, המציע חוק שיעניש כל מי שיתלונן בחו"ל נגד חיילים, או בעלי תפקידים אחרים, שביצעו פשעי מלחמה.
   כדאי לכל הכועסים והמענישים להבין את המשמעויות של דבריהם ומעשיהם. כמו במקרים של גילוי מעשי שחיתות במקום העבודה גם כאן יש קונפליקט בין נאמנות, למוסר וחוק. פה דורשים מאתנו בשם הנאמנות למקום העבודה או למדינה לוותר על ההכרה והשיפוט המוסרי שלנו. בעצם אומרים לנו שמעשי פשע, ברגע שישראלים עושים אותם, ראויים להגנתנו. ואילו אנחנו אומרים: הנאמנות, אסור שתתן לגיטימציה למעשי פשע! בשם הנאמנות נעשו הפשעים הכי נוראיים נגד האנושות במקומות שונים בעולם. במקומות רבים הצליחו שליטים אכזריים – בשם הנאמנות – לגרום לכוחות הביטחון שלהם לבצע רצח עם, טבח המוני וכו'. אסור לנו לתת לנאמנות לעוור את הכרה המוסרית שלנו!
   היבט אחר של העניין נוגע למהותה של מדינת ישראל. אם המאבק נגד פשעי מלחמה מהווה בגידה במדינה, הרי שביצוע פשעי מלחמה נמצא במהותה של ישראל. אם המאבק נגד הפרת זכויות האדם הוא מאבק נגד ישראל, הרי שישראל במהותה מפרה זכויות אדם. אם המאבק לשלום הוא בגידה, הרי שישראל במהותה מתנגדת לשלום. אני מקווה שלא לזה מתכוונים הכועסים עלינו.
   פינוי ההתנחלויות מעזה הביא לתודעת הישראלים את משמעות איבוד הבית, האדמה ומקום הישוב. אבל רוב הישראלים מסרבים לדעת על יותר מ-5000 בתים שהרסה ישראל בחמש שנות האינתיפאדה הנוכחית. כ-45,000  פלסטינים איבדו את ביתם. אף אחד מהם לא פוצה. מאות אלפי דונם אדמות גזלה ישראל או חישפה, בחמש שנות האינתיפאדה. עשרות אלפי משפחות פלסטיניות איבדו את מקור מחייתן. הסגר, הכתרים, העוצרים והמחסומים גרמו למאות אלפי פלסטינים לאבד את פרנסתם. מספיק שאחוז קטן מנפגעי המלחמה של צה"ל נגד האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית ייצאו לנקום בנו את שצה"ל והמתנחלים עוללו להם, כדי שנבין מאיפה ולמה יש כזאת מתקפת טרור נגדנו.
   הטרור המופעל על-ידי פלסטינים נגד אזרחים הוא נפשע. השאלה היא, מה האלטרנטיבה שיש בידי הפלסטינים להיאבק על זכויותיהם ונגד הפגיעות הבלתי פוסקות של צה"ל והמתנחלים. בבילעין ובכמה כפרים נוספים לפניו, נוצר דפוס של מאבק עממי, לא-אלים ברובו, תוך שיתוף של ישראלים ופעילי זכויות אדם מחו"ל. מאבק זה מציג אלטרנטיבה לטרור. חוגים רחבים בחברה הפלסטינית – כולל ראשי הראשות הפלסטינית – חושבים שהטרור מזיק לפלסטינים, ותומכים במעבר למאבק עממי לא-אלים. ברור שמאבק פלסטיני לא-אלים הנו גם האינטרס הביטחוני של אזרחי ישראל, שהרי איננו פוגע באף ישראלי. להפתעתנו, כוחות הביטחון נוקטים ביד קשה נגד הכפר כולו ונגד מפגינים לא-אלימים, כולל ישראלים. רבים הוכו, נפצעו, נעצרו ונאסרו. לא שמענו, מאף אחד מהמגנים אותנו, את הדרישה מכוחות הביטחון להפסיק את הפגיעה והדיכוי של המאבק הלא-אלים. האם הם מעדיפים מאבק אלים של הפלסטינים?! 
   במאבקנו נגד כל מעשי הפשע המוזכרים והנוספים, אנחנו פועלים למען טובתם וביטחונם של אזרחי ישראל.
  
     

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה